אל תהיי קרה אלי ביקשתי.אבל הסתיו הגיע וגם היא, כמו עונות השנה מתחלפת, בין מילה למילה.כך החלקתי ברחובותיה הקרירים, מגדליה הזקורים הביטו אלי בין כיפות
אמרתי לה, את יפה כמו טוסקנה רק בצרפתית.היא נעלבה והפנתה אלי את נופיה.היי, זאת הייתה מחמאה, לחשתי וליטפתי גבעותיה.ריח הלבנדר דבק בזכרוני, יוצר במוחי נתיב
הגעתי לממלכה של מר הס.חצי מיליון תושבים והס פן תעיר.אין צפירות, אין סירנות, אין צעקות, אין שיחות קולניות, כאילו העבירו את העיר למצב Mute.אחרי יום
השעה 23:00 בלילה.אני חוזרת עם יאיר מירושלים, אחרי טקס סיום כיתה ז׳, במגדל דוד.מופע אור קולי קסום על קירות העיר העתיקה השאיר אותי נפעמת ומאוהבת
את הציור הזה ציירתי לפני שבועיים, ברגע של השראה שירבטתי את מה שמילא את ראשי. באותו רגע הרגשתי שכל היקום בתוכי, כאילו בלעתי כדור אור
הקמה, ניהול ומיתוג ארטברייקר, מיזם לקידום אמנים ואמנות בישראל.
העיר הנסתרת מעין כנסו אל העיר סוס סערה התקרבו לאט גן זן עצרו לרגע של זן לכלוכית לחצו על נקודה רגישה האם יש משהו בינינו
מפליאה ומאיירת חיי בכל עת, קרולינה שרה ברקע ואני מניחה את המכחול. את הציור הזה חלמתי לפני מספר שבועות. ימים הסתובבתי כשבראשי טירה העומדת בראש