ארכיון הפוסטים

השעה 23:00 בלילה.אני חוזרת עם יאיר מירושלים, אחרי טקס סיום כיתה ז׳, במגדל דוד.מופע אור קולי קסום על קירות העיר העתיקה השאיר אותי נפעמת ומאוהבת

את הציור הזה ציירתי לפני שבועיים, ברגע של השראה שירבטתי את מה שמילא את ראשי. באותו רגע הרגשתי שכל היקום בתוכי, כאילו בלעתי כדור אור

הילדים נסעו עם אביהם לחופשה.יש מן שקט כזה. שקט של חצי הכוס הריקהולצדה חצי הכוס המלאה. ואולי להפך…כמעט שלוש שנים עברו מאז תחילת הסדרי הראייה

אהה! סוף כל סוף הבנתי מה זה אומר להתרגש ברמות של כלה!והסוד הוא: לא להיות הכלה!וככה היה לי מקום בשורה הראשונה בחופה,יכולתי להתרכז בכל 7

אלונה בכלל לא רצתה יום הולדת. בכל פעם כשהצעתי ושאלתי: ״את בטוחה אלונה?״ היא התעצבנה ואמרה שהיא רוצה לחגוג רק עם המשפחה. כשאני נמצאת איתה