ארכיון הפוסטים

אל תהיי קרה אלי ביקשתי.אבל הסתיו הגיע וגם היא, כמו עונות השנה מתחלפת, בין מילה למילה.כך החלקתי ברחובותיה הקרירים, מגדליה הזקורים הביטו אלי בין כיפות

אמרתי לה, את יפה כמו טוסקנה רק בצרפתית.היא נעלבה והפנתה אלי את נופיה.היי, זאת הייתה מחמאה, לחשתי וליטפתי גבעותיה.ריח הלבנדר דבק בזכרוני, יוצר במוחי נתיב

הגעתי לממלכה של מר הס.חצי מיליון תושבים והס פן תעיר.אין צפירות, אין סירנות, אין צעקות, אין שיחות קולניות, כאילו העבירו את העיר למצב Mute.אחרי יום